לדלג לתוכן

הנבואה (סרט, 2009)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנבואה
Knowing
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
בימוי אלכס פרויאס
הופק בידי טוד בלאק, ג'ייסון בלומנטל, סטיב טיש
תסריט רייאן דאגלס
שחקנים ראשיים ניקולאס קייג' רוז בירן
מוזיקה מרקו בלטרמי
צילום סיימון דוגן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Saturn Films, Escape Artists עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Summit Entertainment
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 9 באפריל 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 121 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מדע בדיוני, סרט פעולה, סרט אסונות, סרט בלשי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 50 מיליון דולר
הכנסות 101 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו knowing
knowing-themovie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנבואה (במקור: Knowing) הוא סרט אסונות אפוקליפטיים אמריקאי מסוגות המתח והמדע הבדיוני. במאי הסרט הוא אלכס פרויאס, ואת הדמות הראשית בו מגלם השחקן ניקולאס קייג'. הסרט, אשר יצא לאקרנים בארצות הברית וקנדה ב-20 במרץ 2009, צולם במלבורן שבאוסטרליה.

עלילת הסרט מתמקדת בג'ון (ניקולאס קייג'), פרופסור לאסטרופיזיקה, אשר מגלה מסמך, מכמוסת זמן שכתבה ילדה 50 שנה קודם לכן, החוזה בצורה מדויקת את כל האסונות הגדולים שקרו מאז ועד היום וגם צופה שלושה אסונות נוספים בעתיד.

עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנה 1959, בבית ספר יסודי בלקסינגטון, מסצ'וסטס, הצעתה של לוסינדה, תלמידת כיתה ב', שקטה ועצובה השומעת קולות מלחששים המדברים כולם יחד, להכין קפסולת זמן ובה ציורי התלמידים המתארים את העתיד, לתקופה של 50 שנה, לרגל חגיגות ההקמה של בית הספר, נבחרה מבין הצעות כל שאר התלמידים. לוסינדה, להבדיל משאר התלמידים שציירו, רושמת סדרה ארוכה של מספרים אקראיים ולא מספיקה לסיימה כאשר המורה שומטת את הרשימה מידיה. לוסינדה נעלמת ובאותו הערב נמצאת במחבואה כאשר ציפורניה מוכתמות בדם, על הקיר מקבץ מספרים הכתובים בדמה והיא מתלוננת על שמיעת קולות ומבקשת שייפסקו.

מעבר להווה, שנת 2009. קפסולת הזמן נפתחת והילדים מקבלים את הציורים. את ציורה של לוסינדה מקבל ילד בשם כיילב (צ'נדלר קאנטרברי) ובאותו הרגע מכשיר השמיעה שלו מתחיל להשמיע לחשושים הדומים לאילו של לוסינדה והוא רואה דמות אדם ממרחק המביטה בו ואז נעלמת. אביו, ג'ון קוסטלר (ניקולאס קייג'), שהתאלמן לאחרונה, הוא פרופסור לאסטרופיזיקה ב-MIT. ג'ון, ברגע שעמום, בוחן את דף המספרים ומבחין בצירוף 911012996 ומנסה לבחון האם יש לכך משמעות כלשהי. הוא מחלק את המספר לקטעים ומגלה את התאריך 11 בספטמבר 2001, בודק באינטרנט ונזכר כי בפיגועי 11 בספטמבר היו 2996 קורבנות. אט אט הוא ממשיך לבדוק מקבצים נוספים בסדרה ומגלה בתדהמה כי הסדרה כוללת, בסדר כרונולוגי, את כל אסונות הטבע והטרגדיות הגדולים שקרו מאז ועד היום לפי תאריכים ומספר הנספים. נדהם, הוא מתחיל לחקור ולהתייעץ עם עמיתו, פרופסור לקוסמולוגיה, מה המשמעות של דף זה שצפה 50 שנה קדימה אסונות כה רבים, והם מנסים להבין את המשמעות של מקבצי מספרים לא ברורים בין כל מקבץ של אסון.

הסדרה מכילה גם שלושה אסונות נוספים שלא קרו עדיין, למחרת עם 81 נספים, כמה ימים לאחר מכן עם 171 נספים ותאריך אחרון עם 33 נספים לכאורה (שאחר כך יתברר כ EE שנראה כמו 33 הפוך). ג'ון מנסה לאתר את לוסינדה ומבקר את מורתה ומגלה שנפטרה שנים קודם ממנת יתר. במקביל, מקבל בנו ביקורים מסתוריים מ"זרים" במעילי עור שחורים ומקבל מהם אבן שחורה בצורת לב ושומע את לחשושיהם הטלפאתיים. למחרת, בדרכו לאסוף את כיילב מבית הספר, תקוע בפקק, מבחין ג'ון במקרה כי הספרות שמשמעותן לא הייתה ברורה הן למעשה קואורדינטות של מקומות, ולהפתעתו ערכי המיקום הרשומים בסדרה לאסון שצפוי לאותו יום מתאימות במדויק למיקום בו הוא נמצא לפי מכשיר ה-GPS ברכבו. הוא יוצא מרכבו אל הפקק, ולפתע מטוס נוסעים המגיח מבעד לענני הגשם מתרסק מטרים ספורים ממנו. הוא רץ לעבר שברי המטוס ומנסה לסייע לכמה שיותר ניצולים. המום ממראות האנשים הבוערים מולו הוא חוזר לביתו להירגע ונוכח לדעת כי מספר הנספים זהה למספר הנצפה בסדרה.

עם חברו הוא מנסה להבין מבחינה מדעית מה משמעות האירועים האחרונים, ונזכר כי יש עדיין שני אסונות שלא קרו. באותו הזמן בנו הישן מתעורר וחווה חיזיון אפוקליפטי של שרפה גדולה המכלה הכל בליווי לחשושים וקולות ובעלי חיים הנשרפים למוות. אביו, שנזעק להרגעתו מסיוט הלילה רואה מבעד לחלון אדם הצופה בהם ויוצא בבהלה לגרשו. למחרת ממשיך ג'ון לאתר את בתהּ של לוסינדה, דיאנה ונכדתה, אבי ועוקב אחריהם למוזיאון, פוגש בהן ומתוודה על האסונות והנבואה של אמה ומבקש מידע עליה. דיאנה נבהלת ומבקשת שיניח לה לנפשה. האסון הבא צפוי במרכז מנהטן וג'ון מתקשר ל-FBI ומזהירם לגבי המיקום, לאחר שנודע לו על התראות לפיגוע חבלני. ג'ון ממהר למנהטן ומתחיל במרדף ברכבת התחתית אחר אדם הנראה לו חשוד כטרוריסט ומתבדה ומגלה כי הוא רק גנב קטן. לפתע רכבת שנעה לעברם פוגעת בפיגומים וסוטה ממסילתה, מתגלגלת ומתרסקת לתוך הרכבות האחרות ולתוך התחנה ורומסת עשרות אנשים. למזלו הוא שורד את האסון שקיפד את חייהם של 171 אנשים, בדיוק כפי שחזתה הנבואה. לאחר האסון, דיאנה מספרת לו כי אמהּ הייתה אומרת לה תמיד כי יום מותה של דיאנה הוא 19 באוקטובר, יום האסון האחרון עם מספר קורבנות 33 - EE לכאורה וללא קואורדינטות. הם נוסעים לבית אמהּ, לוסינדה, ומגלים קטעי עיתונות עם כתבות על האסונות שקרו, ציורים ואבנים שחורות ומיוחדות, ולוח עם צמד המילים באנגלית "Everyone else", כל השאר = EE, דהיינו כל האנושות. בין קטעי העיתונות התלויים על הקיר, מבחין ג'ון בציור המתאר את פרק א בספר יחזקאל התנ"כי. כאשר דיאנה מספרת שאמה הייתה נוהגת לבהות בציור הזה שעות ארוכות, מחליט ג'ון לתלוש את הציור מהקיר ולקחת אותו איתו.

כיילב ואבי יישובים במכונית מחוץ לבית ומתעוררים לרחשים הטלפתיים מהזרים המתקרבים למכונית ומפחידים את הילדים, שקוראים לעזרת ג'ון. לשאלתו של ג'ון מה הם רצו עונה כיילב כי כולם דיברו בבת אחת אולם אבי הבינה כי הם אמרו "שאנחנו יכולים לבוא איתם אם אנו בוחרים בזאת" (הכוונה - לנטישת כדור הארץ). ג'ון מנסה להתחקות אחר הזרים, רודף אחרי אחד מהם ועם אקדחו השלוף שואל "מה אתם רוצים מבני", הזר פונה אליו, פוער את פיו ואור לבן חזק בוהק ומאיר את כל היער. ג'ון ודיאנה מנסים להבין מדוע הזרים עוקבים אחריהם ומבינים כי סוף האנושות יגיע למחרת, זאת גם הסיבה להיעדר הקואורדינטות באסון האחרון. אבי צובעת את הציור שג'ון הביא מביתה של לוסינדה. היא צובעת בצהוב-כתום חלק מהציור ומכריזה עליו שהוא השמש. ההכרזה מביאה את ג'ון לחזור ל-MIT ולבדוק מאמר על פעילות סולרית או להבה סולרית חריגה אשר מהווים אזהרה למה שצפוי בהמשך.

אנימציה של להבה סולרית

המדובר בתופעה הנקראת סופר להבה סולרית (Super solar flare) העלולה להשמיד את שכבת האוזון ולהרוג את כל האורגניזמים החיים על פני כדור הארץ. יחד עם עמיתו הוא מנסה להזהיר את הרשויות ותוהה מדוע הוא מקבל את האזהרות הללו אם הוא לא יכול למנוע את האסון הרע המכל. דיאנה הנרגשת מהידיעה, נזכרת באמהּ אשר תמיד נחשבה בעיניה לחולת נפש בגלל חזיונותיה, ויחד עם ג'ון הם מנסים לארוז ולחפש מקלט.

ג'ון מתקשר לאביו, כומר, איתו לא שוחח שנים רבות ומזהירו על החום הצפוי שיחריף ומבקש ממנו לאסוף ציוד ולחפש מקלט, אך השיחה נותקה בגלל ההפרעות האטמוספיריות המחריפות. ג'ון מוצא את כיילב כותב סדרה ארוכה של מספרים תחת השפעת היפנוזה, כאשר ברקע נשמעים הליחשושים בדומה ללוסינדה. הם מנסים להימלט למקלט, אך לפתע ג'ון סוטה מכיוון הנסיעה ומחפש את מחבואה של לוסינדה מאותו הערב 50 שנה קודם לכן, ומוצא את קיר העץ עליו חרטה לוסינדה מספרים כאשר ידיה זבות דם. הוא מתעמת עם דיאנה כאשר היא מבקשת שיחדול מעיסוקו וימהר אל מערות המקלט והוא מנסה לחפש את המספרים שייתכן והם קואורדינטות למקום בטוח או אזור מפלט מכדור הארץ. דיאנה עוזבת בלעדיו, עם הילדים, אך הקשר הטלפוני נותק ביניהם.

אבי מתודה בפני אמהּ כי האנשים הלוחשים להם לתוך מוחם יודעים היכן הם ומתקשרים עם הילדים. בכלי התקשורת מוכרז מצב חירום הקורא לכולם לחפש מקלט עמוק באדמה ובמערות. ג'ון מצליח לפענח את קואורדינטות מקום המפלט על סמך המספרים שרשמה לוסינדה, 50 שנה קודם, ומקום זה נמצא בקרבת ביתה המבודד של לוסינדה. ג'ון מתוודה בפני דיאנה כי הלהבה הסולרית יכולה לחדור עד כ-1.5 ק"מ לתוך האדמה וכי אין שום סיכוי לשרוד על פני כדור הארץ מתוך תקווה שבאזור המיועד יהיה חילוץ או מפלט כלשהו, אך דיאנה לא מאמינה לכך. ה"זרים" חוטפים את האוטו של דיאנה ובתוכו הילדים ודיאנה מתהפכת עם רכב במהלך מרדף אחריהם, בדיוק ב-19 באוקטובר בשעה 00:00 נפטרה דיאנה כפי שחזתה אמהּ.

ג'ון מגיע למקום המפלט ובו אזור עם הרבה אבנים שחורות, מעין חלוקי נחל, הוא מאתר את הילדים וה"זרים" שחטפו אותם ומוצא את הילדים בריאים ושלמים. הילדים מספרים לו כי הם צריכים לבוא עם הזרים והם לא יפגעו בהם והם הגנו עליהם כל הזמן והמסרים שהם שלחו להם כדי להכינם למעמד. לפתע מגיחה חללית ענקית, מוארת מאוד בצורת שמש עם הרבה גלגלים מסתובבים וחלקים מכניים מורכבים (שילוב של אפקטים מעיר אפלה ומסתורו של סופרמן). כיילב מתרגם את דבר הזרים כי הם באו לקחת אותם כדי "להתחיל מחדש". הזרים לוחשים לכיילב כי "רק הילדים יכולים לבוא", רק אלו ששמעו את ה"קריאה" ונבחרו. ג'ון, מזיל דמעות נפרד מכיילב שמסרב ללכת ומנסה לנחמו. בעת הפרידה הופך גופם של הזרים מדמות אדם לגוף חייזר המוכר מסרטים רבים (דומה לחייזר מ "המשימה מאדים", 2001). הם בגוון כחול בהיר, חצי שקופים כך שנית לראות את מה שנראה כמו המוח שלהם, ובעלי הילה כחולה שמזכירה כנפיים. למעשה שילוב של דמות חייזר ומלאך. הילדים מרחפים עם החייזרים לעבר החללית הממריאה.

חלליות רבות עוזבות את כדור הארץ לעבר גלקסיה כלשהי. ג'ון השבור חוזר עם שחר לעיר וחוזה בסופה הקרב של האנושות, אנרכיה, בהלה, אנשים רצים לכל עבר, ושריפות רבות (כאשר ברקע נעימה קלאסית מתוך הסימפוניה השביעית של בטהובן). הוא מגיע לבית הוריו שלא נפגש עימם שנים. וכאשר הם מחובקים, מגיחה הלהבה הסולרית וכמו פצצת אטום מוחקת הכל. הסרט מסתיים כאשר במערכת שמש חדשה, כוכב לא ידוע, החלליות נוחתות, לארץ מהאגדות עם נופים מרהיבים, טללים באוויר ועץ דמוי שקדיה לעברו רצים הילדים. בסצנה שמזכירה דימויים לאדם וחווה בגן עדן.

הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הנבואה" נכתב במקור על ידי ראיין דגלס פירסון, והפרויקט תוכנן להתבצע בסרטי קולומביה אך במהלך ההפקה הועברה הבעלות עליה לחברה אחרת. ההפקה החלה למעשה ב-2005 עם שכתוב התסריט והחלפת הבמאי. הצילומים החלו רק במרץ 2008.

שחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הנבואה_(סרט,_2009)&oldid=39429634"